(ריבית בשיעור/אחוז תקופתי משתנה):
הריבית הבסיסית של המוסדות הפיננסים בישראל.
שימושה נהוג בעיקר בבנקים, חברות ביטוח / ליסינג ...
ריבית משתנה זאת מהווה בסיס לשיעורי הריבית על פיקדונות והלוואות
ולמעשה מהווה חלופה לשיטת: הצמדה ל- מדד/מטבע + ריבית (בשיעור קבוע).
שימושה הנפוץ נובע גם מכך שהיא עומדת ביחס ישר לריבית של נותן האשראי :
כך שהונהג שריבית הפריים גבוהה ב -1.5% מהריבית הנקבעת של בנק ישראל.
  (נותן האשראי/הכסף העיקרי של הבנקים הוא: בנק ישראל ולפי ריבית בנק ישראל).
שיעור ריבית בנק ישראל/המדיניות המוניטרית: נקבע בוועדה ומפורסם לרוב ע"י הנגיד.
משנת 2017, פירסום שיעור הריבית התקופתית הופחתת ל-8 מועדים שנתיים במקום 12.
  (מכאן שבסמיכות לכל מועד ומועד של פירסום מתואמת לה גם ריבית הפריים, גם בבנקים).

ריבית בנק ישראל
או: המדיניות המוניטרית יוצרת שיקוף בקרה כאחריות ליעדי הממשלה בתחום המוניטרי.
ומכאן שגם מושפעת מגובה שיעור המדד ומשמשת גם כמנוף לריסון אם בתקופה של עלייה.
  (כשהכסף 'יקר' יותר יש לו גם פחות ביקוש מה שמפחית את הצריכה, כבלם לעליית מחירים).
לציין ש'תיק' ניהולי זה גם כלל לא פשוט כי הוא זה שמעשית קובע גם את גובה החזר המשכנתאות.

ריבית בסיסית בחח"ד(פריים):
הממוצע המשוקלל של ריבית הפריים שמופק מנתוני הבנקים הגדולים בישראל.
ריבית זאת מחושבת ומתואמת לכל חודש וחודשו, חישובה/תיאומה בידי בנק ישראל

ריבית הפריים, ריבית בנק ישראל, ריבית בסיסית בחח"ד(פריים): שיעורם התקופתי נתון בערכים שנתיים.